נפילת חשמלאי בניין מסולם

חוות דעת של מומחה בטיחות

פרטי מומחה הבטיחות:

שם המומחה: ד"ר שמואל מניב
השכלה:
  • 1993 - הסמכה כממונה על הבטיחות ע"י המוסד לבטיחות ולגיהות.
  • 1971 - הענקת תואר ד"ר לפיסיקה ע"י האוניברסיטה העברית בירושלים.
ניסיון מקצועי:
  • 1971 – 1974 מכון ויצמן למדע המחלקה לאלקטרוניקה – טכנולוגית גלי מיקרו.
  • 1974 – 1978 המחלקה לפיסיקה אוניברסיטת בן גוריון – ראש המעבדה לפיסיקה שימושית.
  • 1978 - 1981 BNR אוטווה קנדה - טכנולוגיות למיקרו - אלקטרוניקה.
  • 1981 – 1983 המרכז הטכנולוגי תדיראן חולון - טכנולוגיות למיקרו-אלקטרוניקה.
  • 1983 – 1992 רפא"ל המ"מ, מחקר, פתוח וייצור גלאי אינפרא אדום.
  • 1992 – 2002 מהנדס בטיחות חטיבה, ממונה על הבטיחות ור' יחידת הבטיחות של רפא"ל (ראשות פיתוח אמצעי לחימה).
  • 2002 - 2007 עצמאי, מומחה לבטיחות, גיהות ואיכות הסביבה - ראה הלוגו.


עו"ד דימיטרי שהין (להלן המזמין), פנה אל ד"ר שמואל מניב (להלן מומחה בטיחות), בבקשה לחבר חוות דעת בטיחות בעניין תאונת עבודה שהתרחשה לשאהין ג'רסי ת.ז. 037456092 (להלן הנפגע), אשר נפגע בתאריך: 14.05.2002 בתאונת עבודה, בשעה שעבד כעוזר חשמלאי אצל קבלן לעבודות חשמל: אלוהאב סימון ת.ז. 023221732, באתר בניין חדש ברחובות.
הקבלן לעבודות חשמל אלוהאב סימון הועסק ע"י "שראל" - חברה לעבודות חשמל בע"מ. כאשר הקבלן הראשי של בניין זה היא "נתנאל" - חברה לבניין ועבודות ציבוריות בע"מ.

הצהרת המומחה:

בהתאם לסעיף 20 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א 1971, אני הח"מ מעיד בזה כי בדקתי את הממצאים לתאונת העבודה שהתרחשה לנפגע, באתר הבנייה ברחובות בתאריך 14.05.2002.
אני נותן בזה את חוות דעתי במקום עדות בבית המשפט ומצהיר בזאת שידועה לי היטב הוראת החוק הפלילי בדבר מתן עדות שקר בבית המשפט.
דין חוות דעתי כשהיא חתומה בחתימת ידי כדין עדות בשבועה בבית המשפט.

אחריות ואחריות שילוחית

להלן ציטוט מחוברת "בטיחות בעבודות בנייה - אחריות ואחראים" , בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות, 1997, מאת המהנדס יצחק קשלס. פרק ג': חלוקת האחריות לבטיחות בעבודה ותחומי האחריות של כל אחד מהגורמים המעורבים בביצוע בנייה: "...מגמתן של התקנות היא, שלאתר בנייה יהיה מנהל עבודה ראשי אחד, שיהיה האחראי לנושאי הבטיחות במקום. הסיבה לכך נובעת מהצורך לרכז את הסמכויות ואת רוב האחריות למתרחש באתר הבנייה - בתחום הבטיחות - בידיו של אדם אחד, כדי לאפשר ביצוע יעיל ומיידי של כל הדרוש לצורכי הבטיחות. ... לפיכך, מטילות תקנות הבטיחות לעבודות בנייה את רוב נטל האחריות לנעשה בתחום הבטיחות באתר, על מנהל העבודה, אף כי דרישות רבות נוספות מוטלות גם על מבצע הבנייה (הקבלן)."
אחריות שילוחית: "... כאשר עובד נפגע בתאונת עבודה עקב מחדל בטיחותי במקום העבודה, הוא מגיש בדרך כלל תביעה נגד הממונה הישיר שלו, ונגד המעביד שיש לו אחריות שילוחית. כדי להסיר את האחריות לתאונה מעל עצמם, מוטלת עליהם החובה להוכיח שהמחדל או הרשלנות היו של העובד - אם פעל בניגוד להוראות ולהדרכה שקיבל וללא אמצעי הבטיחות שהועמדו לשימושו, לאחר שהודרך ביחס לנחיצותם וביחס לאופן השימוש בהם." "כאשר עובד עבר עבירה באתר הבנייה, על הפב"ט, או על חוק ארגון הפיקוח על העבודה, ועל תקנותיהם, רואים בדרך כלל גם את התופס או הבעל (המזמין), וגם את הקבלן (מבצע הבנייה), או את באי כוחם: כל אחד לחוד או כולם יחד, כאחראים לביצועה - אלא אם יוכיחו שהעבירה בוצעה ללא הסכמתם וללא ידיעתם, שלא העלימו עיין מביצועה, ושעשו כל שניתן היה לצפות מהם, כדי למנוע את ביצוע העבירה. ...חובת ההוכחה מוטלת על בעל האחריות השילוחית, שהוא כאמור, התופס, או הבעל ו/או הקבלן המבצע."

תחקור הנפגע

תחקור הנפגע ע"י המומחה נעשה באמצעות שאלות שהציג המומחה למזמין. המזמין הציג את השאלות לנפגע אשר השיב עליהן, והמזמין העביר את התשובות למומחה.

הנפגע:
שאהין ג'רסי ת.ז. 037456092,
תאריך לידה: 29.04.1980
כתובת פרטית: זכריה 21 רמלה
סלולארי: 050-5282614

  1. שאלה:  פרט מהי השכלתך? יסודית? תיכונית? מקצועית?
    תשובה:  12 שנות לימוד - מקצועית הנהלת חשבונות.
  2. שאלה:  האם למדת חשמלאות? ובפרט חשמלאות בניין?
    תשובה:  לא.
  3. שאלה:  האם עבדת בחשמלאות בניין לפני העבודה שבה נפגעת?
    תשובה:  לא.
  4. שאלה:  א. מה היה תפקידך אצל הקבלן אלואהב? ב. איזה סוג עבודות בצעת? ג. והאם היית עובד עצמאי?
    תשובה:  התחלתי לעבוד כעוזר חשמלאי: חציבה, השחלת צנרת חשמל, עזרה. הייתי עובד שכיר מתחיל ובצעתי רק מה שאמרו לי לעשות.
  5. שאלה:  כמה זמן עבדת אצל הקבלן אלואהב עד שנפגעת?
    תשובה:  התחלתי לעבוד בחודש אפריל 2002, ועבדתי כחודש וחצי עד שנפגעתי בתאונה שהתרחשה בתאריך: 14.05.2002.
  6. שאלה:  האם קבלת הדרכה בבטיחות כללית (כלומר בנושאים כלליים כגון: סדר וניקיון בתחנת העבודה, התנהגות במצבי חרום, הרמה נכונה, שימוש באמצעי מגן, וכו')?
    תשובה:  לא.
  7. שאלה:  האם קבלת הדרכה בבטיחות ייעודית, שבמקרה שלך היא בטיחות בעבודות חשמל בבנייה?
    תשובה:  לא.
  8. שאלה:  האם קבלת הדרכה בבטיחות לפני תחילת העבודה?
    תשובה:  לא.
  9. שאלה:  האם קבלת הדרכה בבטיחות לעובד חדש?
    תשובה:  לא.
  10. שאלה:  האם קבלת ממעבידך כלי עבודה? אם כן איזה פרט?
    תשובה:  כן, סכין יפני חדה, איזמל, סולם, פטיש, וכו'.
  11. שאלה:  תאר בבקשה את מהלך העבודה שבה נפגעת?
    תשובה:  עבדתי בעבודות חשמל באתר בנייה חדש ברחובות. הרצפה הייתה עשויה בטון לפני ריצוף. קבלתי הוראה ממנהל העבודה אלוהאב סימון, להשחיל צינור חשמל אל תוך קופסת חשמל מפלסטיק קשה. הקופסא הייתה מעוגנת בתקרה, לכן עבדתי תוך כדי עמידה על סולם סיידים שנתן לי המנהל אלואהב סימון. ניסיתי להשחיל את הצינור אל תוך הקופסא ונוכחתי לדעת שזה בלתי אפשרי, כי קוטר הצינור היה גדול מקוטר הפתח בקופסא. דיווחתי על הבעיה לאלואהב סימון אשר נתן לי סכין יפני חדה מאוד ללא כל אמצעי מגן, ואמר לי לחתוך את פתח הכניסה לקופסא כדי להרחיב את הפתח. עבודתי נעשתה כשאני עומד על הסולם, וידי מורמות אל התקרה ללא אפשרות של השענתם לשם יציבות, יד שמאל מחזיקה את הקופסא, ויד ימין אוחזת בסכין ומנסה לחתוך. לא הצלחתי לחתוך והתלוננתי לפני מנהל העבודה אשר הסביר שעלי לחתוך לאורך ולא לרוחב ולהפעיל יותר כוח. עשיתי כדברו ואז הסכין החליקה ממקומה ופגעה באצבעות כף ידי השמאלית אשר אחזו את הקופסא.
  12. שאלה:  מי הורה לך לעבוד בשיטה שתיארת? ומה משך התקופה שעבדת בשיטה זו עד שנפגעת?
    תשובה:  מנהל העבודה אלוהאב סימון.
  13. שאלה:  איזה עבודות חשמל נוספות בצעת? האם עבדת גם תחת זרם חי?
    תשובה:  לא בצעתי עבודות אחרות, לא עבדתי תחת זרם חי.
  14. שאלה:  האם ידועות לך תאונות אחרות שהתרחשו באתר הבנייה כולל עבודות חשמל?
    תשובה:  לא.
  15. שאלה:  כמה עובדים היו לדעתך באתר הבנייה בתקופה שבה נפגעת?
    תשובה:  היו אחדים.
  16. שאלה:  האם היה באתר הבנייה ממונה על הבטיחות, מה שמו?
    תשובה:  לא הכרתי תפקיד כזה.
  17. שאלה:  האם היו נאמני בטיחות?
    תשובה:  לא פגשתי בעובדים שהציגו עצמם כנאמני בטיחות.
  18. שאלה:  האם יש לקבלן עוזרי חשמל נוספים?
    תשובה:  נראה לי שיש.
  19. שאלה:  האם התאונה נחקרה ע"י הקבלן הראשי והיזם של הפרויקט - חברת "נתנאל" חברה לבניין ועבודות ציבוריות בע"מ?
    תשובה:  נראה לי שלא.
  20. שאלה:  האם התאונה נחקרה ע"י "שראל" - חברה לעבודות חשמל, הקבלן אשר ביצע הלכה למעשה את עבודות החשמל באתר הבנייה?
    תשובה:  נראה לי שלא.
  21. שאלה:  האם התאונה נחקרה ע"י משרד העבודה, או ע"י כל גורם אחר?
    תשובה:  נראה לי שלא.
  22. שאלה:  האם אתה נחקרת ע"י אאחד מהגורמים הנ"ל בעניין נסיבות התאונה?
    תשובה:  לא.
  23. שאלה:  האם יש באתר הבנייה הוראות בטיחות, או נהלי בטיחות כגון: נוהל תאונות, נוהל לטיפול באירועי שרפה, פיצוץ, פציעה? נוהל הדרכות, הוראות בטיחות להפעלת מכונות וכו' ?
    תשובה:  לא ראיתי כאלה, ואיש לא הסביר דבר הקשור בהם.
  24. שאלה:  האם קבלת עזרה ראשונה באתר הבנייה לאחר שנפגעת? אם כן ממי? ולאחר כמה זמן?
    תשובה:  לא, פוניתי מיד לחדר מיון בבית חולים קפלן ברחובות.
  25. שאלה:  האם יש באתר הבנייה ערכת עזרה ראשונה בהישג יד של העובדים?
    תשובה:  לא, גם אילו הייתה לא הודרכנו להשתמש בה.
  26. שאלה:  האם היה לך סיפוק בעבודה? הסבר?
    תשובה:  כן, רק התחלתי לעבוד ורציתי להתקדם וללמוד את המקצוע, אך התאונה קטעה את תוכניותי.
  27. שאלה:  האם יש לקבלן באתר הבניה משטחי עבודה מוגבהים ויציבים?
    תשובה:  לא ראיתי כאלה.
  28. שאלה:  האם יש עדים לתאונה? מי הם? שם, ומס' טלפון.
    תשובה:  כן, עימאד והאב.
  29. שאלה:  איזה יחס קבלת ממנהל העבודה, פרט? האם הוא העריך את עבודתך?
    תשובה:  אני סבור שכן, הייתי עובד מתחיל ועשיתי כל שנאמר לי.
  30. שאלה:  האם עשית עבודות נוספות שלא נתבקשת לעשות, פרט?
    תשובה:  לא.

תיאור התאונה

הנפגע היה עובד חדש, אשר הועסק כעוזר לחשמלאי באתר בנייה חדש ברחובות. הרצפה הייתה עשויה בטון לפני ריצוף. הוא קבל הנחייה ממנהל העבודה אלוהאב סימון, להשחיל צינור חשמל אל תוך קופסת חשמל מפלסטיק קשה. הקופסא הייתה מעוגנת בתקרה, לכן הוא עבד על סולם סיידים שנתן לי המנהל אלואהב סימון. הוא ניסה להשחיל את הצינור אל תוך הקופסא ונוכח לדעת שזה בלתי אפשרי, כי קוטר הצינור היה גדול מקוטר הפתח בקופסא. הוא דיווח על הבעיה לאלואהב סימון אשר נתן לו סכין יפני חדה מאוד ללא כל אמצעי מגן, ואמר לו לחתוך את פתח הכניסה לקופסא כדי להרחיב את הפתח. הוא עבד תוך כדי עמידה על סולם כאשר ידיו מורמות אל התקרה ללא אפשרות של השענתם לשם יציבות. יד שמאל מחזיקה את הקופסא, ויד ימין אוחזת בסכין ומנסה לחתוך. הוא לא הצליח לחתוך והתלונן בפני מנהל העבודה אשר הסביר לו שעליו לחתוך לאורך ולא לרוחב ולהפעיל יותר כוח. הוא עשה כדברו ואז הסכין החליקה ממקומה ופגעה באצבעות כף ידו השמאלית אשר אחזו את הקופסא.

תצהירי הנתבעים:

מנהל העבודה אלוהאב סימון, הקבלן הראשי "נתנאל" - חברה לבניין ועבודות ציבוריות בע"מ, והקבלן לעבודות חשמל "שראל" - להלן הנתבעים, הגישו תצהירים לבית המשפט. מהתצהירים עולה שהם לא הבינו את תפקידם כאחראים על בטיחות העובדים באתר הבנייה, לכן הם לא עשו דבר בעניין זה. הם גם לא טוענים שעשו מעשים, שתקנות הבטיחות בעבודה מצוות עליהם ומחייבות אותם. התצהירים בולטים במה שלא רשום בהם. כי בנושא הבטיחות, הרשלנות קשורה בעיקר בדברים שלא נעשו, באי נקיטת צעדי מניעה.

  1. הם מאשימים את הנפגע ברשלנות, כי הוא נפצע בעבודה פשוטה עם סכין יפני.
    האם כך מגדירים רשלנות?
  2. הם טוענים שלעובד היה "ניסיון" גדול, של 30 ימי עבודה בהשחלת הצינורות לקופסאות ובשימוש בסכין היפני.
    האם 30 ימי עבודה הוא "ניסיון גדול"? האם בעלי ניסיון גדול בעבודה אינם נפגעים בתאונות עבודה?
    האם בעלי ניסיון גדול בעבודה פטורים מקבלת הדרכה?
  3. הם טוענים שאין מקום להדרכת עובדים עם סכין יפני, כי הסכין היפני הוא כלי עבודה פשוט ויסודי של חשמלאי הבניין.
    האם יש בתקנות הבטיחות בעבודה פטור מהדרכה בעבודה בכלי עבודה פשוטים?
  4. הם מאשימים את הנפגע שפציעתו נגרמה מחוסר ערנות לעבודה.
    הם לא הציגו שום הוכחה לטענה זו.

מהתצהירים ומתחקור הנפגע עולה: שהעבודה הייתה בגובה התקרה (2.60 מ' בערך), והנפגע עמד על סולם "סיידים" בשעה שנפצע. עמידה על סולם "סיידים" מחייבת השקעת מאמץ לשמירה על שיווי המשקל.
הנפגע השתמש בשתי ידיו לשם ביצוע העבודה: ביד אחת החזיק את הקופסא ובשנייה החזיק את הסכין היפני.
עבודתו נעשתה כששתי רגליו דורכות על שלבי הסולם באופן ממושך. עמידה על סולם באופן ממושך היא מעייפת, ומכריחה את העובד להתרכז בעמידה על הסולם במקום בעבודה. לכן המציאו את משטחי העבודה המגודרים, המאפשרים עמידה בטוחה ונוחה לעבודה בשתי ידיים.
בספר "סולמות - אמצעים והוראות לשימוש בטיחותי", בהוצאת המוסד לבטיחות מיולי 2000, מאת מהנדס הבטיחות יצחק קשלס, בפרק: כללים והוראות להתנהגות בטיחותית על סולמות, ע' 31 רשום: "סולם נועד לשמש כאמצעי גישה ומעבר. הוא מתאים לצורך זה גם על-פי דרישות הבטיחות וכללי הבטיחות. לעומת זאת, שימוש בסולם כתחליף למשטח עבודה וביצוע עבודות כאשר העובד ניצב עליו, נחשבים למסוכנים ומומלץ לאסור אותם או להימנע מהם עד כמה שאפשר.
שלב בסולם הוא אלמנט צר ולפיכך עמידה עליו אינה יציבה ואינה בטוחה כמו עמידה על משטח רצפה." כמו כן, "בתנאים שלהלן הסיכון חמור במיוחד:

  1. בעבודה מאומצת,
  2. בעבודה ממושכת,
  3. בביצוע עבודה בשתי הידיים.
    כאשר המשימה מחייבת הפעלת שתי הידיים, יהיה לו קשה יותר לשמור על שיווי המשקל, גם אם העבודה אינה ממושכת ואינה מאומצת."
    במקרה שלנו, השימוש בסולם ולא במשטח עבודה, גרם לכך שהעובד ישקיע מאמץ רב לשמירה על יציבות, במקום לביצוע העבודה, מה עוד שאופי העבודה דרש שימוש בשתי הידיים.

מתחקור הנפגע ומהתצהירים (ממה שלא רשום בהם), עולה:

  1. שהתאונה לא נחקרה ע"י הנתבעים, שלא הוסקו ממנה מסקנות, שלא הופקו לקחים בכדי למנוע תאונות דומות בעבודות חשמל בניין, ובעבודות בניין אחרות.
  2. שלא הייתה באתר הבנייה פעילות בנושאי הבטיחות, ובעיקר לא הייתה פעילות בנושאי בטיחות חשמל בניין: לא נערכו הדרכות בטיחות, לא נערכו סקרי בטיחות, לא אותרו מפגעי בטיחות, לא היו נאמני בטיחות, לא נשכר ממונה על הבטיחות, אין רישומים של תאונות עבודה, של כמעט תאונות, אין רישומים של הדרכות בטיחות, לא נמסרו לעובדים אמצעי בטיחות כגון משקפי מגן, ונשמיות למי שעובד באווירת אבק, וכן אצבעוני מתכת, או כפפה ייעודית להגנת היד מפני סכין יפני וכו', כולם הוראות מחייבות של תקנות הבטיחות בעבודה, וחוק ארגון הפיקוח על העבודה.
  3. שהנפגע היה עובד חדש, בשלב הלימוד של העבודה, בעל מוטיבציה להצליח ולהתמחות במקצוע חשמלאות בניין..
  4. שהנפגע היה עובד נאמן ומסור לעבודתו, ממושמע, ומבצע בדייקנות את כל אשר מנהל העבודה הורה לו לעשות. לא פחות ולא יותר.
  5. שאיש מהנתבעים, ו/או באי כוחם לא בא לאתר הבנייה כדי לוודא שהנפגע ממלא אחר ההוראות.

סיכום ומסקנות:

  1. אין חילוקי דעות על כך שהנפגע הוא עובד מסור, ממושמע, חרוץ, וממלא בקפידה אחר הוראות המנהל.
  2. אין גם עוררין על כך שהנפגע היה עובד מתלמד בעבודות חשמל בניין, ושהוא לא יזם פעילויות שלא הוטלו עליו.
  3. עבודתו על הסולם עם סכין יפני הייתה בהוראת המנהל, ובידיעתו.
  4. מנהל העבודה הורה לו לעבוד בשתי הידיים כשהוא עמוד על סולם במשך כל שעות העבודה בגובה.
  5. מנהל העבודה הורה לו גם להפעיל כוח בכדי לחתוך את הפתח שבקופסא לאורך, בכדי להשחיל את הצינור לתוך הקופסא.
  6. אין חילוקי דעות על כך שהנפגע לא קבל הדרכות בטיחות לעובד חדש.
  7. הוא לא קבל כל הדרכה בבטיחות וגיהות, כללית או ייעודית, הוא גם לא קבל לידיו בכתב רשימת הסיכונים שבעבודתו הנדרש ע"פ חוק.
  8. הנפגע לא מכיר את המושגים: ממונה על הבטיחות, נאמן בטיחות, ולא ידע אם קיימים תפקידים כאלה במפעל עד לתחקיר שערך לו כותב חוות דעת זו.
  9. הנפגע לא למד חשמלאות בכלל, וחשמלאות בניין בפרט, בבית ספר או בקורסים מקצועיים. והוא גם לא עבד בתחום זה לפני כן. לכן אסור היה להניח שיש לו מידע מקצועי בסיסי כלשהו בתחום זה.
  10. באתר הבנייה לא העסיקו "ממונה על הבטיחות" וכנראה גם לא מעסיקים עכשיו.
  11. באתר הבנייה לא נערכים סקרי בטיחות - לכן לא מאתרים בו מפגעים.
  12. באתר הבנייה מתרחשות תאונות, התאונות אינן נחקרות, אין הפקת לקחים.
  13. התאונה של הנפגע לא נחקרה ע"י שום גורם, לא ע"י המעסיק, לא ע"י משרד העבודה, וגם לא ע"י המשטרה.
  14. מקום עבודה שלא נערכים בו סקרי בטיחות, שעובדיו אינם מודרכים בסיכונים הקיימים במקום, שאין בו נהלי בטיחות, שאין בו נאמני בטיחות, שאין בו רישום של תאונות, של כמעט תאונות, שלא נלמדים בו לקחי התאונות וכמעט תאונות. במקום עבודה כזה רמת הבטיחות היא נמוכה מאוד.
  15. שיטת העבודה בה עבד הנפגע הייתה לא בטיחותית ומסוכנת: מנהל העבודה נתן לו סולם במקום משטח עבודה, והורה לו לעמוד על השלבים זמן רב תוך עבודה בשתי ידיים מורמות ללא תמיכה, ולהפעיל כוח בכדי לחתוך קופסה קשיחה מפלסטיק.
  16. מנהל העבודה גם לא נתן לנפגע אמצעי הגנה כגון: אצבעונים להגנה מפני חתך, כפפה להגנה מפני חתך, נישמיה להגנה על הנשימה מאבק הבניין, קסדה, משקפי מגן וכו'.
  17. הקבלן הראשי שעליו מוטלת מירב האחריות על הבטיחות באתר הבנייה, לא ביצע במקום סקרי בטיחות, לא בדק את קבלני המשנה, לא הורה להם להדריך את העובד בנושאי הבטיחות, לא מסר לעובד תקציר הסיכונים בכתב, לא ברר תאונות, וכמעט תאונות, ולא הפיק לקחים בכדי למנוע תאונות.
  18. כמו כן:
    1. לא קיימות באתר הבנייה הוראות בטיחות לעבודה באתר הבנייה,
    2. לא נערכים סקרי בטיחות באתר הבנייה,
    3. לא הופקו לקחים מהתאונה,
    4. אין לאתר נהלי בטיחות,
    5. אין באתר הבנייה ממונה על הבטיחות,
    6. לא מנפיקים לעובדים הרשאות להפעלת מכונות ומכשירים,
    7. העובדים לא נשלחים להשתלמויות.
    8. מנהל העבודה הורה לנפגע לעבוד בשיטת עבודה פסולה.
  19. עולה מכך שמנהל עבודות החשמל באתר הבנייה הקבלן אלוהאב סימון, מעסיקו "שראל" - חברה לעבודות חשמל בע"מ, והקבלן הראשי "נתנאל" -חברה לבניין ועבודות ציבוריות בע"מ, והבעלים, הפרו את חוק "ארגון הפיקוח על העבודה תשי"ד 1954" על תקנותיו, ואת פקודת הבטיחות בעבודה תש"ל - 1970, על תקנותיה:
    1. בדבר ועדות הבטיחות ונאמני בטיחות,
    2. תכנית בטיחות,
    3. מסירת מידע והדרכת עובדים.
    4. תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ"ז - 1997,
    5. תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח - 1988 סולמות.
  20. מהעובדות, הניתוחים, והמסקנות שתוארו לעיל עולה, שכל הנתבעים בתביעה זו, התרשלו בתפקידם כאחראים על הבטיחות והגיהות בעבודה של הנפגע וע"י כך תרמו וגרמו להתרחשות התאונה.
  21. לעניין האשם התורם: אין עוררין על כך שהנפגע היה עובד חרוץ, נאמן למנהלו, ומבצע בנאמנות את הוראותיו. הוא לא אלתר ולא ביצע שינויים בשיטת העבודה שנמסרה לו, אלא עבד בדיוק ע"פ ההוראות שקבל ממנהל עבודתו. הוא לא הודרך ולא למד את נושאי הבטיחות בעבודתו, לכן גם לא היו לא כלים להתריע בפני מנהל העבודה על שיטת העבודה המסוכנת שנמסרה לו. לפיכך אין בעניין תאונת עבודה זו כל אשם תורם על הנפגע.
בכבוד רב ד"ר שמואל מניב פיסיקאי מומחה לבטיחות, אישור כשירות מס' 368 טל: (052)8506159, פקס: 153-48378174

אזהרה: החומר המופיע באתר זה רלוונטי לבעל האתר בלבד. בעל האתר אינו אחראי לתוצאות השימוש בו ע"י מי שלא הורשה על ידו בכתב!

 
שותפים עסקיים: ריקוד פלמנקו פלמנקו רפואה סינית דיקור סיני