התחשמלות טכנאי TV במעבדה

חוות דעת של מומחה בטיחות

פרטי מומחה הבטיחות:

שם המומחה: ד"ר שמואל מניב
השכלה:
  • 1993 - הסמכה כממונה על הבטיחות ע"י המוסד לבטיחות ולגיהות.
  • 1971 - הענקת תואר ד"ר לפיסיקה ע"י האוניברסיטה העברית בירושלים.
ניסיון מקצועי:
  • 1971 – 1974 מכון ויצמן למדע המחלקה לאלקטרוניקה – טכנולוגית גלי מיקרו.
  • 1974 – 1978 המחלקה לפיסיקה אוניברסיטת בן גוריון – ראש המעבדה לפיסיקה שימושית.
  • 1978 - 1981 BNR אוטווה קנדה - טכנולוגיות למיקרו - אלקטרוניקה.
  • 1981 – 1983 המרכז הטכנולוגי תדיראן חולון - טכנולוגיות למיקרו-אלקטרוניקה.
  • 1983 – 1992 רפא"ל המ"מ, מחקר, פתוח וייצור גלאי אינפרא אדום.
  • 1992 – 2002 מהנדס בטיחות חטיבה, ממונה על הבטיחות ור' יחידת הבטיחות של רפא"ל (ראשות פיתוח אמצעי לחימה).
  • 2002 - 2007 עצמאי, מומחה לבטיחות, גיהות ואיכות הסביבה - ראה הלוגו.


מר אשר סלוצקי מייעוץ הנדסי א. סלוצקי הנדסה בע"מ, הגיש לבית המשפט חוות דעת מומחה, הנושאת תאריך 21.12.2003 שמספרה 4455/03, בעניין תאונת ההתחשמלות של אליעזר פריזנר (09.11.1999) במעבדת "קלוד אלקטרוניקה" מרח' רזיאל 3 נתניה. חוות דעתו מתייחסת בין השאר לחוות הדעת של ד"ר שמואל מניב מומחה בטיחות (24.02.2003).

הצהרה

בהתאם לסעיף 20 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א 1971, אני הח"מ מצהיר בזה כי ידועה לי היטב הוראת החוק הפלילי בדבר מתן עדות שקר בבית המשפט. דין חוות דעתי כשהיא חתומה בחתימת ידי כדין עדות בשבועה בבית המשפט.

להלן תגובתי:

פרק ג'. תיאור המתקן:

סעיפים 6 – 12.
בסעיפים אלה מתאר מר סלוצקי מעבדה לא רעה מהבחינה הבטיחותית. אלא שתיאור זה הוא לכל המוקדם מתאריך דצמבר 2003. אילו מצב המעבדה היה כזה בפברואר 2002, לא היה מר קלוד, בעל המעבדה מונע ממני, איש הבטיחות להיכנס למעבדה ולהיווכח בהתקנות הבטיחות שבה. מאחר והוא מנע ממני להיכנס כנראה שהיה לו מה להסתיר. כמו כן מדוע מר קלוד לא דיווח על התאונה למשרד העבודה? מדוע הוא לא הזמין חוקר תאונות מיד לאחר ההתרחשות?

פרק ד'. הבדיקות:
אני מאמין למר סלוצקי - בוגר הטכניון בהנדסת חשמל שהוא יודע לערוך בדיקות חשמליות של הארקה, זליגת זרם, וזמן תגובה. אני מקווה שהבדיקות יסיעו למר קלוד לקבל רישיון עסק.

פרק ה'. דיון:

סעיפים 1 – 2.
בסעיפים אלה משבח מר סלוצקי את הציוד ואת סידורי הבטיחות הטובים שבמעבדה.

סעיף 3.
בסעיף זה מתיימר מר סלוצקי לתאר את תרחיש ההתחשמלות, אך במקום זה הוא נכשל בפרטים לא רלוונטיים (מתאר כיצד אלי פריזנר אוחז מכשיר טלפון, ולהיכן ראשו מכוון) וסותר את עצמו כדלקמן:
הוא טוען שההתחשמלות התרחשה כאשר אלי אחז ביד אחת את גוף השסי שהיה נתון תחת פוטנציאל הרשת, וביד השניה אחז בתקע האנטנה (במחבר המתכתי המאורק של הכבלים) – אכן התחשמלות של ממש! אבל הוא מיד מוסיף ואומר: "מכת החשמל הינה בזרם חלש ביותר" וזו הסתירה! מאחר שאין לו הסבר הנדסי לכך, הוא מביא ארגומנט ביולוגי: "לא נוצרה על כף ידו של התובע שום חריכה או סימן המצביע על התחשמלות המסכנת חיים". יש לציין שגם הארגומנט הביולוגי אינו מבוסס. כי סימני החריכה החיצוניים תלויים במספר גורמים כגון: צפיפות הזרם החשמלי (כאשר אחיזת הידיים במוליכים חזקה, שטח המגע גדול, לכן צפיפות הזרם קטנה למרות שסך כל הזרם גדול), עור יבש או לח, וזמן האחיזה. במקרה דנן זמן האחיזה היה קטן כי רעידות ידיו שהתחשמלו פגעו בשולחן והטלביזיה נשמטה ונפלה.

סעיף 4.
בסעיף זה מאשים מר סלוצקי את אלי "בעבודה רשלנית תוך אי הקפדה מינימאלית על כללי העבודה.. שכן בקורס שעבר מלמדים שבמכשירי טלביזיה מסוימים השסי מחובר לאחד מקטבי החשמל" מהתחקיר שאני ערכתי לאלי עלה שהוא באמת לא ידע עובדות אלו, והוא לא הבין מדוע התחשמל! יש לציין שאין לו לאלי רישיון חשמל המתיר לו לעסוק בתיקון מכשירים אלקטרוניים! לכן מי שנהג ברשלנות הוא מעסיקו קלוד אשר לא טרח לבדוק את הכשרתו ותעודותיו!

סעיף 5.
בסעיף זה נכשל מר סלוצקי פעמיים: פעם אחת כאשר הוא נותן הכשר להתחשמלות! - "לא פגשתי איש מקצוע העוסק בתיקוני טלביזיות שלא "חש" במהלך תיקון מכשיר ב"מכת חשמל"..." כמומחה בטיחות עלי להזהיר כאן את מר סלוצקי שכל התחשמלות מפוטנציאל הרשת היא מסוכנת, אפילו אם היא מהתפרקות קבל או מתח מושרה! הפעם השנייה היא כאשר הוא מעמיד את ההתחשמלות של אלי כאילו הייתה נגיעה במתח מושרה או התפרקות קבל (לדעתו התחשמלויות אלו אינן מסוכנות – ראה סעיף 6.)!

סעיף 7.
מסקנתי הפוכה לזו של מר סלוצקי: העובדות מצביעות על כך שלא היה מותקן בזמן ההתחשמלות מפסק לזרם דלף! ואם היה מותקן, היה לא תקין!

פרק ו' חוות דעתו של ד"ר מניב – להלן "המומחה":

סעיף 2.
מר סלוצקי אינו מתייחס לעניין: השאלה בסעיף זה היא "האם קבלת הדרכה בדבר הסיכונים במעבדה?" כאשר פרוש "במעבדה" הוא המעבדה של מר קלוד בה עבדת ולא מעבדה באופן כללי! מההתייחסות של מר סלוצקי עולה שהוא מאשר את תשובתו של התובע: "לא קבלתי כל הדרכה בשום נושא". הכוונה ממר קלוד בעל המעבדה (עבירה מפורשת על חוק ארגון הפיקוח על העבודה)!

סעיף 3.
אני מאמין למר סלוצקי הטוען "במעבדה קיימת הגנת מפסק פחת" – היום ולא בזמן התאונה!

סעיף 8.1.
חוק החשמל אינו פוסל שום הגנה ראויה, ובשום מקום לא רשום שמספיקה הגנה אחת ולא יותר!

סעיף 8.2.
צדקת כאשר אמרת שחוברת הקורס אינה חוק. אבל בחוברת יש מובאות מחוקים ותקנות שנאספו ע"י גדולי המומחים בתחום. בסעיף 5. של הרזומה של מר סלוצקי כתוב: "מרצה לחשמל, מתקנים, בטיחות, מכונות חשמל, ברשת אורט קריירה צפון.... 1986 – 1984. האם החומר שלמדת על בטיחות חשמל מחוברות הלימוד היה רשות? בסעיף 2. של פרק ו' אתה מייחס להדרכה בקורס ערך העומד בדרישות החוק: "ברור שהתובע תודרך בקורס ההכשרה שעבר לתיקוני טלביזיות". כלומר: כאשר חומר הלימוד משרת את טענתך הוא כשר, וכאשר הוא מפריע לטענתך הוא פסול!

סעיף 9.
בסעיף זה מצהיר מר סלוצקי "קיימות סתירות בטענות המומחה ולהלן הפירוט:" קראתי את כל 8 תתי הסעיפים של הפרוט ולא מצאתי שום סתירה בטענות המומחה! מר סלוצקי גם אינו מצביע על סתירות. לדאבוני מצאתי שם בורות בענייני בטיחות. הדבר מדאיג כי מר סלוצקי משמש יועץ מומחה לבטיחות חשמל! להלן פרטי הבורות של מר סלוצקי:

סעיף 9.1
ציטוט: "במעבדת אלקטרוניקה מהסוג הנדון אסור שתהיה רצפה מבודדת, להיפך הוא הנכון - הרצפה חייבת להיות אנטי סטטית שכן פריקת חשמל סטטי יכולה לסכן את רכיבי האלקטרוניקה הרגישים, במקרה הנדון מתפקדת הרצפה כרצפה אנטי סטטית וכעובדה התיקונים במעבדה מתבצעים כראוי"
מר סלוצקי מוכן לסכן את עובדי המעבדה ובלבד שרכיבי האלקטרוניקה הרגישים ימוגנו! האם אתה יועץ בטיחות לרכיבים אלקטרוניים או לבני אדם? כמו כן על איזה עובדות אתה מדבר? הרי במעבדה התחשמל אדם!
יש לציין שהשימוש של ריצפה אנטי סטטית בבטיחות מקובל להגנת עובדים בחומרי נפץ, שם פריקת החשמל הסטטי דרך התקן המכיל חומר נפץ, עלולה לגרום לפיצוץ המעבדה ולפגיעה בעובדים! לפיכך, במעבדות עם ריצפה אנטי סטטית יש לנקוט באמצעים נוספים להגנה על העובדים מפני התחשמלות, אחת מהן הוא השימוש בשנאי מבדל.

סעיף 9.3
ציטוט: "לא יעלה על הדעת שבדיקת מכשיר טלביזיה שבסופו של דבר אמור להימסר ללקוח כדי שזה יפעילה בביתו יעשה באמצעות שנאי מבדל. אם חלילה תהיה במכשיר תקלת חישמול עלול הדבר להוביל להתחשמלות של הלקוח, שכן מערכת החשמל בבית הלקוח הינה מערכת חשמל מוארקת ולא זינה צפה, לכן בדיקת מכשיר טלביזיה צריכה להתאים לתנאים שבהם יעשה שימוש הצרכן"
אפשר לעמוד על הסכנה שבשיטתו של מר סלוצקי גם ללא הבנת הנושא הטכני. מר סלוצקי מציע (כנראה שגם מממש) להשתמש בטכנאי האנושי כמכשיר לזיהוי תקלות התחשמלות!
הוא ללא משים מודה ששנאי המבדל אכן מגן על הטכנאי מפני תקלת ההתחשמלות וחרדתו היא שהתקלה לא תתגלה במעבדה ותגיע לבית הלקוח! האם מר סלוצקי על הטכנאי להתחשמל כדי לגלות את התקלה? האם אין דרך מקצועית ובטיחותית לגלות תקלות של התחשמלות מבלי להתחשמל?
מר סלוצקי הגדיל לעשות בסיום הסעיף כאשר קבע "שבדיקת מכשיר טלביזיה צריכה להתאים לתנאים שבהם יעשה שימוש הצרכן". הבדיקה הבטיחותית של מכשיר הטלביזיה צריכה להתבצע ללא תלות בתנאים שיעשה בה שימוש ובלבד שהשימוש יתאים להוראות היצרן!! היצרן הבודק את הטלביזיות לפני שיווקן אינו משנה את שיטת הבדיקה הבטיחותית על פי יעד המכירה!

סעיפים 9.4 – 9.7
חזרה על דברים שהתייחסתי.

סעיף 9.8
בסעיף זה חוזר מר סלוצקי על בורותו בעניין השימוש בשנאי מבדל.

פרק הסיכום

סעיף 2.
תפקיד מר קלוד - מנהל המעבדה, אינו שליטה על פעולות הטכנאים, אלא ניהול תקין. היה עליו לבדוק את המועמדים לעבודה במעבדתו ע"י בקשה להצגת תעודות ורישיונות, לשלוח לבדיקה רפואית לפני תחילת העבודה, לבקש חוות דעת ממקומות עבודה קודמים וכו'.

סיכום

לאחר שקראתי בעיון רב את חוות דעתו של המומחה מר סלוצקי ולאחר שהתייחסתי לכל השגותיו אחת לאחת, אני מוצא שאין בהן לשנות את דעתי בעניין הסיבות והנסיבות לתאונה. לפיכך אני חוזר על מסקנותי בחוות דעתי מיום 24.02.2003

  1. אין ספק שאלי פריזנר חווה תאונת התחשמלות קשה בתאריך 09.11.1999, בשעה שעסק בעבודת תיקון של מכשיר אלקטרוני במעבדת "קלוד אלקטרוניקה" ברחוב רזיאל 3 נתניה.
  2. הנתונים הרפואיים ותיאור התאונה מצביעים על כך, שעוצמת הזרם החשמלי שזרם דרך גופו של אלי בזמן התאונה, היה גדול מסף ההפעלה האוטומטי של מפסק פחת תקין - 30 mA.
  3. בלוח החשמל של המעבדה (אם היה כזה), לא הותקן כנראה מפסק פחת תקין להגנה מפני התחשמלות.
  4. בלוח החשמל המשני (אם היה כזה), של עמדת העבודה של אלי במעבדה, לא הותקן כנראה שנאי מבדל, להגנת הטכנאי (אלי פריזנר), מפני התחשמלות, ועל פי מר סלוצקי גם היום אין.
  5. מנהל / בעל המעבדה, מר קלוד מליח, שכר את אלי פריזנר, לעבוד במעבדתו שברחוב רזיאל מס' 3 נתניה, כעובד יחיד בתיקון של מכשירי אלקטרוניקה, כולל טלוויזיות, וזאת למרות שלא היה לאלי רישיון לעבודות חשמל בכלל ורישיון "חשמלאי שרות", הדרוש לעבודות מסוג זה בפרט.
  6. .מר קלוד מליח, מנהל / בעל המעבדה, לא קיים את חובותיו המעוגנות בחוק בנושא הבטיחות:
    1. לשלוח את אלי לבדיקות רפואיות תעסוקתיות של עובדי מעבדה לפני תחילת העבודה.
    2. להדריך את אלי בסיכונים הקיימים במקום העבודה
    3. לערוך למעבדה וסביבתה סקר סיכונים, כולל סקר מפגעים ע"י בעל מקצוע מתחום בטיחות החשמל והאלקטרוניקה (סקר כזה היה בודאי מאתר את בעיית ההגנה נגד התחשמלות).
    4. לחקור באופן מקצועי את הסיבות והנסיבות לתאונה, להסיק מסקנות, להפיק לקחים וליישמם במעבדה על מנת למנוע הישנות התאונה.
  7. מהעובדות, הניתוחים והמסקנות המתוארים לעיל עולה, שמר קלוד מליח מנהל / בעל המעבדה, התרשל בתפקידו כאחראי לבטיחות ולגיהות במעבדה וע"י כך תרם תרומה מכרעת להתרחשות התאונה.

אזהרה: החומר המופיע באתר זה רלוונטי לבעל האתר בלבד. בעל האתר אינו אחראי לתוצאות השימוש בו ע"י מי שלא הורשה על ידו בכתב!

 
שותפים עסקיים: ריקוד פלמנקו פלמנקו רפואה סינית דיקור סיני