הערכת מרחקי בטיחות ממיכלית גז טבעי (ncg) בדרכים

חוות דעת של מומחה בטיחות

פרטי מומחה הבטיחות:

שם המומחה: ד"ר שמואל מניב
השכלה:
  • 1993 - הסמכה כממונה על הבטיחות ע"י המוסד לבטיחות ולגיהות.
  • 1971 - הענקת תואר ד"ר לפיסיקה ע"י האוניברסיטה העברית בירושלים.
ניסיון מקצועי:
  • 1971 – 1974 מכון ויצמן למדע המחלקה לאלקטרוניקה – טכנולוגית גלי מיקרו.
  • 1974 – 1978 המחלקה לפיסיקה אוניברסיטת בן גוריון – ראש המעבדה לפיסיקה שימושית.
  • 1978 - 1981 BNR אוטווה קנדה - טכנולוגיות למיקרו - אלקטרוניקה.
  • 1981 – 1983 המרכז הטכנולוגי תדיראן חולון - טכנולוגיות למיקרו-אלקטרוניקה.
  • 1983 – 1992 רפא"ל המ"מ, מחקר, פתוח וייצור גלאי אינפרא אדום.
  • 1992 – 2002 מהנדס בטיחות חטיבה, ממונה על הבטיחות ור' יחידת הבטיחות של רפא"ל (ראשות פיתוח אמצעי לחימה).
  • 2002 - 2007 עצמאי, מומחה לבטיחות, גיהות ואיכות הסביבה - ראה הלוגו.


נתבקשתי ע"י טל אלוויטס עוזר מנהל "טרה", להמציא חוות דעת בטיחות בעניין שבנדון.
אני נותן את חוות דעתי במקום עדות בבית המשפט ומצהיר בזאת שידוע לי היטב הוראת החוק הפלילי בדבר מתן עדות שקר בבית המשפט. ידוע לי כי דין חוות דעתי כשהיא חתומה בחתימת ידי כדין עדות בשבועה בבית המשפט.

תוכן העניינים:

  1. מבוא
  2. הערכת מרחקי הסיכון ע"פ "הספר הכתום"
  3. הפרמטרים להזנת "אלוהא"
  4. הפרמטרים להערכת מרחקי הבטיחות בטבלה
  5. הסבר על מהות הסיכונים
  6. דיון בתוצאות
  7. איתור גורמי הסיכון
  8. הערכת תכיפות גורמי הסיכון
  9. הערכת חומרת גורמי הסיכון
  10. סיכום ומסקנות
  11. מקורות
  12. נספח 1 – דוגמא של תוצאת חישוב של תוכנת אלוהא כוללת שרטוט מרחקי בטיחות, וערכי הפרמטרים
  13. נספח 2 – כרטיס חרום מס' 115 של מתאן מובא מ"הספר הכתום"

1. מבוא

גז טבעי דחוס - גט"ד, (Natural Compressed Gas - NCG), הוא גז טבעי שהמרכיב העיקרי שלו הוא מתאן, מעל % 99.
הגז מתאן הוא בעל רעילות נמוכה. השפעתו על הבריאות מתבטאת בדחיית החמצן מהאוויר. ריכוז חמצן באוויר קטן מ- % 16 מהווה סכנת חיים, עולה מכך שריכוז מתאן באוויר המהווה איום על הנשימה הוא בסדר גודל של ריכוז LEL שלו LEL) הוא הריכוז התחתון בלחץ סטנדרטי של תחום הפיצוץ שבו הגז מתאן דליק % 5 = (LEL. מרחקי הבטיחות בעבודה זו חושבו באמצעות 2 שיטות שונות בלתי תלויות זו בזו:

  1. "הספר הכתום" בהוצאת, 5800.5 U.S. Department of Transportation DOT P

    GUIDEBOOK FOR FIRST RESPONSE TO HAZARDOUS
    MATERIALS INCIDENTS

    American trucking associations

    2200 Mill Road, Alexandria, VA 22314-4677

    1800-ATA-LINE

    גרסה עדכנית יותר של הספר הכתום – ER2008, נכתבה בשיתוף (Transport Canada TC)
    United State Department of Transportation (DOT)
The Secretariat of Transport and Communications of Mexico (SCT) And with Collaboration of Argentina.

  2. תוכנת מחשב "ALOHA" גרסה מספר:5.4.4. לחישוב פיזור אטמוספרי של גזים / אדי חומר, או אבקת מוצקים בתרחישים שונים.
  3. ב- ALOHA יש מאגר מידע גדול ומגוון ביחס לחומרים מסוכנים (חומ"ס). תחום הריכוזים הראשון המסוכן ביותר שמציבה התוכנה ביחס ל- מתאן הוא: LCO3 גדול מ- ppm 30,000. על בסיס ערך זה התוכנה קבעה: IDLH = 5000 ppm.
  4. הספר הכתום לעומתה אינו מקור מידע לחומס. יש להצטייד במידע על הסיכונים של החומרים הרלוונטיים לפני שפותחים את הספר הכתום. הספר הכתום מנחה על אופן ההתנהגות באזור נגוע חומס, הוא מזהיר למשל שיש להימנע מכניסה אל סביבת השפך או אל האזור המסוכן, גם כאשר נדמה שהגז או האדים אינם מזיקים כי לא עולה ממנו ריח, או שהריח שהוא מפיץ אינו דוחה.
  5. הספר הכתום מדריך על אופן ההתנהלות של מובילי חומ"ס באירועי חרום שמעורבים בהם רכבים וקרונות מובילי חומ"ס. מרחק הבטיחות הוא פרמטר הבטיחות הראשי באירועים אלה.
  6. שיטות סימון של חומס:
    1. מספר או"מ UN Number – מספר זיהוי בן 4 ספרות המתייחס לסיכוני החומר.

    2. Chemical abstract number (CAS number) – מספר זיהוי יחיד לכול חומר כימי
    3. הנוסחה הסטוכיוכימית – ביטוי אלגברי שמופיעים בו כול אטומי המולקולה
    4. שם החומר
  7. פרמטרים מאפיינים של חומ"ס:
    1. קבוצות סיכון – כול חומר מסוכן מסווג לאחת או יותר מ- 9 קבוצות סיכון המתחלקות. בתוכן בחלוקה פנימית לתת קבוצות, למשל קבוצה 2 – גזים, מתחלקת לגזים דליקים, גזים שאינם דליקים, גזים רעילים, וגזים משתכים,
    2. IDLH – הוא הריכוז המרבי של חומ"ס באוויר, המאפשר לעובד ממוצע להימלט מהמקום תוך 30 דקות, ללא שנגרם לו או יגרם לו נזק בלתי הפיך. במידה ומצורף "ca", החומר מסומן ע"י National Institute for Occupational Safety and Health (NIOSH) כמסרטן פוטנציאלי. המשמעות של 30 דקות אינה שמותר לאדם לשהות במקום המזוהם מעבר לזמן הקצר ביותר הדרוש לו להימלט מהמקום.
    3. Total Limit Value – TLV או Time Weighed Average – TWA הם ריכוזי החומ"ס באוויר תלויי זמן חשיפה
    4. הערך TLV-TWA הוא ריכוז מרבי של גז החומ"ס באוויר שסביר להניח שעובד לא יפגע ממנו באופן לא הפיך ביום עבודה בן 8 ש' לאורך שבוע בן 5 ימים במשך כל השנה.
    5. רמת הפעולה (Action Level): הוא מקדם בטחון אשר ערכו מחצית ה- TLV, כלומר

      Action Level = (TLV-TWA) / 2

    6. הערך Ceiling 6 הוא ריכוז גג החומ"ס באוויר שאסור לעבור עליו בשום מצב לכול משך זמן. הערך STEL הוא ריכוז מרבי לחשיפה של 15 דקות.
    7. IDLH מתאים בקירוב ל LEL 10% (נוסחה שימושית לחומרים נפיצים שה- IDLH שלהם אינו ידוע)
    8. LEL הוא: Lower Explosive (flammable) Limit in air, % by volume at room temperature.
    9. ERPG(s) - מידע על ריכוזים שמעליהם יתכן מאוד שתגרם פגיעה בבריאות בני אדם. ראה ERPG-1, ERPG-2, ERPG-3.
    10. ERPG-1 - ריכוז מרבי באוויר, שמתחתיו חשיפה למשך לא יותר מ- 1 שעה, לא תגרום השפעות שליליות על הבריאות.
    11. ERPG-2 - ריכוז מרבי באוויר, שמתחתיו חשיפה למשך לא יותר מ- 1 שעה, לא תגרום לפגיעה בלתי הפיכה בבריאות.
    12. ERPG-3 - ריכוז מרבי באוויר, שמתחתיו חשיפה למשך לא יותר מ 1- שעה, לא תהווה איום על החיים.

2. הערכת מרחקי הסיכון ע"פ הספר הכתום – שימוש בטבלה מס' 1 של הספר.

  1. שפך גדול – הוא שפך גדול מ- 200 ליטר נוזל מסוכן, או 300 ק"ג מוצק מסוכן.
  2. שפך קטן – הוא שפך קטן מ- 200 ליטר נוזל מסוכן, או 300 ק"ג מוצק מסוכן.
  3. מס' ID הוא מס' או"מ של חומר מסוכן (UN for Methane Compressed – 1971).
  4. בטבלה המתאימה מופיע גם מספר כרטיס חרום של METHANE: בגרסה הראשונה הוא מס' בעל 2 ספרות (17), בגרסה מאוחרת - 2008 הוא מס' בעל 3 ספרות (115)
  5. יש לשים לב לכיוון הרוח.
  6. יש לשים לב לזמן ההתרחשות: יום – לאחר הזריחה ולפני השקיעה. לילה – לאחר השקיעה ולפני הזריחה.
  7. מרחק הבידוד הראשוני r: הוא מעגל שיש לפנותו מבני אדם בכיוון נגד הרוח – ראה שרטוט 1
  8. בטבלה 1. רשום המרחק במורד הרוח ב- ק"מ המגדיר את אזור החשיפה המסוכן – ריבוע שצלעו נתונה בטבלה.
  9. בכרטיס חרום מס' 115 לגזים דליקים רשום:
    1. פינוי ראשוני בגין שפך גדול ללא אש במורד הרוח – לפחות 800 מ' מנקודת השפך.
    2. פינוי ראשוני בגין אש שמעורבת בה מיכלית במורד הרוח – לפחות 1600 מ' מהמיכלית.
    3. המיכלית עלולה להתפוצץ.
    4. גלילי גז דחוס עלולים לעוף כמו טילים.

הערות:

  1. במקרה הנדון מרחקי הבטיחות נובעים מהגדול מבין סיכון פיצוץ וסיכון הרעילות.
  2. כרטיסי החרום אינם ייחודיים לחומר אלא לקבוצת חומרים בעלי סיכונים דומים.
  3. הספר הכתום נועד גם למיכליות גדולות ולקרונות רכבת מובילות חומ"ס.

שרטוט 1. תיאור אופייני של האזור המסוכן המרבי המתחיל ממוקד של דליפה או דליפה בוערת לאחר שמימדיה מתייצבים, ע"פ ה"ספר הכתום".

3. הפרמטרים להזנת "אלוהא" להערכת מרחקי הבטיחות

(*) מסמן ערכים שנקבעו ע"י התוכנה ממאגר הנתונים שלה,
סוג הגז: גז טבעי דחוס - תערובת גזים שהמתאן מהווה בו כ- 99.5%,
מרחקי הבטיחות מחושבים ביחס למזג אוויר של חודש יולי, להובלה ביום,
Ambient Boiling Point – (ABP) = -162.1 0C,
Internal Temperature: = 280C,
ASC - Ambient Saturation Concentration 100%,
Cloud Cover: 3 tenths,
Relative Humidity: 65%,
Air Temperature: 28 0C,
NO Inversion,
משקל מולקולארי: M.W = 16,
קוטר מיכל המיכלית: r = 1.5 m,
נפח המיכלית ,V = Lπr2 :m3 - ב V, כאשר L הוא אורך המיכלית,
כיוון הרוח: מערבית - W,
משך הדליפה: 60 Sec,
LEL = 50,000 ppm,
IDLH = 5000 ppm,
TLV(TWA) = 1000 ppm,
ACTION LEVEL = 500 ppm,
W.S-W. – Wind Speed from West in m/s at High of 10 m,
G.R – Ground Roughness: Open country (OPN), or Urban / Forest (URB),
Stability Class: D, C, E = יציבות,
לחץ הגז במיכלית: P = 200 bar, 250 bar,
G = משקל התכולה בטון,
S: קצב מרבי של פליטת גז דרך חור שנפער במיכלית שקוטרו 25 cm ב - kg/sec,
Z: כמות גז כללית שדלפה ב- Ton,
אורך מיכל המיכלית: L = 6 m, 20m,
LCO3 = תחום שריכוז החומס מעל - 30,000 ppm,
LCO2 = תחום שריכוז החומס מעל - 5,000 ppm,
LCO1 = תחום שריכוז החומס מעל - 1,700 ppm,
RK1 = תחום של שבירת חלונות, או לחץ יתר מעל 1.0 psi או צפיפות הקרינה מעל 2.0 kw/m2,
RK2 = תחום של שבירת חלונות, או לחץ יתר מעל 3.5 psi או צפיפות הקרינה מעל 5.0 kw/m2,
RK3 = תחום של שבירת חלונות, או לחץ יתר מעל 8.0 psi או צפיפות הקרינה מעל 10.0 kw/m2,
התחומים נמדדים במטרים ממקור הדליפה, או הקרינה, או הפיצוץ

4. הפרמטרים להערכת מרחקי הבטיחות בטבלה:

אורך המיכלית - L = 20 m,
לחץ הגז במיכלית - P = 200 bar,
מהירות הרוח - WS-W = 5m/s,
מערבית - W כיוון הרוח,
כמות הגז במיכלית - G = 5.98 Ton,
הכמות הכללית של הגז שהשתחררה - Z = 5.4 Ton,
קצב הגז המשתחרר = 60 s במשך S = 89.8 kg/s

11. 10. 9. 8. 7. 6. 5. 4. 3. 2. 1. פרמטר
URB URB URB URB URB URB OPN URB OPN URB OPN GR
--- --- --- --- --- 5.98 5.98 5.98 5.98 5.98 5.98 GTon
TNT TNT TNT TNT TNT CNG CNG CNG CNG CNG CNG החומר
5.4 4.5Ton 227kg 23kg 2.3kg 5.4 5.4 5.4 5.4 5.4 5.4 ZTon
1650m 1555m 580m 564m 366m 266m 587m RK1
--- --- --- --- --- --- --- RK2
275m 263m 98m 46m 21m --- --- RK3
524 509 694 1000 Loc2- 5000ppm
--- --- 308 447 Loc3- 30000ppm
פיצוץTNT אינטרפולציה פיצוץ TNT פיצוץ TNT פיצוץ TNT פיצוץ TNT פיצוץ ענן פיצוץ ענן הרעלה מעל IDLH הרעלה מעל IDLH הצתת ענן הצתת ענן ענן גז

5. הסבר על מהות הסיכונים

  1. הסיכון של פיצוץ חומר נפץ שונה במהותו מפיצוץ מיכלית גט"ד. חומר נפץ מכיל בתוכו את החומר המחמצן הדרוש לפיצוץ. לכן אפשר לפוצץ אותו בכול מקום, כולל באווירה נטולת חמצן או אוויר כגון מים. לעומתו, גט"ד לא יתפוצץ בתוך מיכלית שאינה מכילה אוויר. אם יש במיכלית אוויר יתכן פיצוץ חלקי "קטן" של חלק מהגז המכלה את החמצן שבמיכלית.
  2. הסיכון המרבי הטמון בגט"ד הנמצא במיכלית יוצא לפועל כאשר הגז דולף אל האוויר, ומתערב בו.
  3. לא כל תערובת גט"ד באוויר נפיצה. רק תערובת הנמצאת בתחום הנפיצות שלה.
    תחום הנפיצות של גט"ד הוא: בין UEL = 15% - ל LEL = 5%.
  4. גט"ד הוא קל מעט מהאוויר, לכן אינו שוקע אלא עולה לאוויר ויוצר איתו ענן תערובת. הענן יכול להתפשט למרחקים ולהתדלדל באוויר ללא גרימת נזק. במידה ויופיע ניצוץ, גץ, ברק, או אש שיזום פיצוץ, הענן עלול להתלקח, או להתפוצץ ולאחר הפיצוץ לבעור.
  5. אם לא יתרחשו פיצוץ או שרפה תתרחש הרעלה המתבטאת בחוסר חמצן.
  6. מרחקי הבטיחות המחושבים לפיצוץ נקבעים ע"פ הלחץ הנגרם ע"י גל ההדף:
    תחום גל ההדף הגורם להרס מבנה, הוא התחום שהלחץ גדול מ - Loc 3 = 8 psi,
    תחום גל הדף הגורם לפציעה חמורה או מוות, הוא גדול מ - Loc 2 = 3.5 psi,
    והתחום הגורם לניפוץ חלונות ופגיעה מחפצים עפים, הוא גדול מ - Loc 1 = 1.0 psi.
  7. במקרה של ענן אש הקריטריון לנזק הוא מימדי האש והמרחק מתחום האש. התוכנה מציגה את
    מרחק הבטיחות ע"י ריכוז הגז בתערובת:
    תחום של נזק חמור עד מוות הוא 60% LEL = 30,000 ppm
    התחום השני הוא תחום ה-IDLH בו 10% LEL = 5,000 ppm
  8. במקרה של הרעלת חוסר חמצן הקריטריון הוא:
    הרעלה חמורה וסכנת מוות בריכוז גדול מ - Loc 3 = 5,000 ppm = IDLH
    התחום השני הוא תחום שבו הריכוז גדול - Loc 2 = 2,500 ppm = 5% LEL
  9. פיצוץ חומר נפץ (חנ"מ) כגון TNT לעומת פיצוץ גט"ד: פיצוץ חנ"מ הוא פיצוץ נקודתי – פיצוץ שכול אנרגית הפיצוץ שלו משתחררת בנקודה. מנקודת הפיצוץ מתפשט גל הדף (אוויר) הגורם לנזק. גודל הנזק תלוי בלחץ ההדף לאורך התפשטות הגל. הנזק עלול להיגרם גם ממטר של רגמות וחפצים שגל ההדף ממטיר. לעומתו פיצוץ גט"ד הוא פיצוץ ענן תערובת הגז עם האוויר, שמקורו מרחבי, משתרע על פני מימדי הענן. גל ההדף חלש יותר ומטר הרגמות מתון לא ,ALOHA יותר. פיצוץ ענן גט"ד במשקל כולל של 5.4 טון המשתחרר ממיכלית, ע"פ יגרום להרס מבנים, אבל כן עלול לגרום לנזק מבנים ולפציעה חמורה ושבירת חלונות.
  10. בעמודות 7,8 ,9 , 10 של הטבלה מצוטטים מרחקי בטיחות מנקודת פיצוץ של משקלים שונים של TNT (ראה מקורות מס. 6) ציטוטים שהובאו לשם השוואה עם מרחקי בטיחות לאירועי גט"ד. ההשוואה היא ביחס למשקל החומר המשתתף באירוע. הנתונים שורטטו על גרף של מרחק מול משקל (שרטוטים 1, ו- 2,). בשרטוט 1. מתוארים מרחקי הבטיחות להרס מבנים מפיצוץ חנ"מ. השרטוט מאפשר להעריך את מרחקי הבטיחות להרס מבנים עבור פיצוץ משקל נתון של TNT. מהשרטוט עולה שמרחק הבטיחות מהרס מבנים לפיצוץ 5400 ק"ג TNT הוא: 275 מ'.
  11. בשרטוט 2. מתוארים מרחקי הבטיחות לנזק מבנים, פציעה חמורה, ושבירת חלונות מפיצוץ חנ"מ. מהשרטוט עולה שמרחק הבטיחות לנזק מבנים, פציעה חמורה, ושבירת חלונות לפיצוץ 5400 ק"ג הוא: 1635 מ'.

6. דיון בתוצאות

לאחר חישוב מרחקי הבטיחות באמצעות "אלוהא" ע"פ הפרמטרים שנתקבלו מהמזמין, חושבו מרחקי בטיחות לפרמטרים שונים במעט, וזה כדי להעריך את מידת השפעת סטיות מהפרמטרים הנ"ל על מרחקי הבטיחות.

הקריטריון הראשי לחישוב מרחקי הבטיחות הוא ערך IDLH לגז מתאן. ערך זה משמש את גורמי ההצלה לטיפול באירועי בטיחות שמעורבים בהם מיכליות וקרונות מובילי גט"ד.

הרעילות של הגז מתאן אינה נובעת מהאינטראקציה שלו עם אברי גוף, אלא מצמצום ריכוז החמצן באוויר עד למצב של רעילות מחוסר חמצן (Methane asphyxiation). תוצאות החישובים מראים שמרחקי הבטיחות בגין הרעילות קטנים ממרחקי הבטיחות בגין דליקות. ערך ה- IDLH שלו נגזר מערך ה- LEL ע"י הנוסחה:

IDLH = 10% X LEL
IDLH = (10 X 50,000) /100 = 5000 ppm

מרחקי הבטיחות שהתוכנה מפיקה הם:

  1. אזור הסיכון של דליקות ענן הגז
  2. אזור הסיכון של כוח ההדף כתוצאה מפיצוץ ענן הגז
  3. תחום הרעילות של ענן הגז

7. איתור גורמי סיכון לדליפת גט"ד:

איתור גורמי הסיכון מתייחס לאירוע דליפה ממיכלית גט"ד בלחץ גז של 200 bar המלווה בענן גז המסוגל להתלקח עקב גורם הצתה כגון ברק, או ניצוץ, כולל חשמל סטאטי (תקרית "פלש"). המיכלית נעה יום ולילה בכבישי הארץ מאות ק"מ.
אחדים מגורמי הסיכון שעלו באיתור רשומים בהערכת סיכונים מאת שטרן והופרט (ראה מקורות 4).
להלן גורמי הסיכון:

  1. עייפות מתכת,
  2. קורוזיה,
  3. פגיעה חיצונית במיכל,
  4. רעידת אדמה חזקה,
  5. חימום המיכל מבחוץ בגלל שרפה,
  6. פיצוץ בסביבת המיכל,
  7. שגיאת אנוש כגון:
    1. לאחר טיפול אחזקה במיכל נשאר גורם שבצרוף גורם נוסף גרם לאירוע
    2. אחזקת שבר ביחס לנושאים שאינם שכיחים (ביחס לנושאים השכיחים נעשית אחזקה תקופתית מונעת)
    3. תאונת דרכים,
    4. התהפכות בגין מהירות מופרזת בעיכול בכביש,
    5. כשל בצנרת,
    6. סגירת ברזים רשלנית,
    7. אי עמידה של רכיב בלחץ הגבוה
    8. ועוד...

8. הערכת תכיפות גורמי הסיכון.

הסתברויות אופייניות לתרחישים הנזכרים ניתן למצוא בשני מקורות: אחד ישראלי ושני הולנדי, כאשר המקור הישראלי מסתמך במידה רבה על המקור ההולנדי (ראה מקורות סעיפים 3, 4).
ההסתברויות מתייחסות לתקריות של "פיצוץ פלש" (פיצוץ מלווה בפליטת אור חזקה) בשנה.
ההסתברויות מבוססות על ניסיון מצטבר של שנים בטיפול בתקריות במפעלים כימיים במדינות המפותחות.
להלן ההסתברויות:

1. קריסה של מיכל נייח לאחסון גז דליק בלחץ בעל אמצעי מיגון סטנדרטיים 5x10-7 בשנה
2. פעירת חור בקוטר 1 ס"מ במיכל לחץ 1x10-5 בשנה
3. אירוע כנ"ל בגלל טעות אנוש 1x10-6 בשנה
4. אירוע כנ"ל בגלל פגיעה חיצונית 5x10-5 בשנה
5. חור במיכל ושחרור מתמשך של התכולה 1x10-4 בשנה
6. כשל צנרת וזרימה משני צדי השבר 1x10-7 בשנה
7. הסתברות לכשל מחושבת ממידע על שכיחות תאונות דרכים קשות במשאיות. ניתן למצוא בפרסום של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (מקורות סעיף 5). שיעור מעורבות משאיות שמשקלן מעל 3.5 טון בתאונות דרכים קשות ניתן לחשב כדלקמן: סה"כ משאיות --- 71,000 סה"כ תאונות קטלניות + תאונות קשות ---- 134 בשנת 2012. ההסתברות לתאונה קטלנית או קשה של משאית ב- 2012 היא 134/71,000 1.9x10-3 בשנה
8. הסתברות ממוצעת לתאונה קטלנית למשאית בשנים 2009 - 2012 2.3x10-3 בשנה
9. הסתברות זו גדולה מההסתברויות הנ"ל. אבל מאחר שלא כול תאונת דרכים קשה במיכלית מלווה בדליפה, ההסתברות לתאונה המלווה בדליפה קטנה יותר.
10. הסתברויות אלה מתייחסות לאירוע במיכלית בתנועה בשנה. אם המיכלית מוגנת ע"י אמצעי מיגון נוספים, והנהגים נבחרים בקפידה, עוברים הדרכות בטיחות יסודיות, כולל בחינות, ומתבצעים תרגילים תקופתיים בתפעול המיכלית, בבדיקות תקופתיות של המיכלית, בהבנת הנהלים, ועוד, ההסתברות לתקרית תהיה קטנה פי 10 בערך כלומר: 10-4 בשנה

לקבלת מספר האירועים בשנה יש להכפיל את ההסתברות לאירוע במיכלית אחת במספר המיכליות הנעות על הכבישים. 10 מיכליות מובילות גט"ד ב- 3 משמרות במשך 24 ש' ביממה, אקוויוולנטיות ל- 30 משאיות במשך יום עבודה בן 8 ש' נהיגה.לכן ההסתברות לתקרית היא בתחום של:

    2x10-3x 30 = 6x10-2 בשנה שהם 6 תאונות במאה שנים
    ביחס לאחזקה ונהיגה אופייניות לנהוג בצי המשאיות בארץ.

9. הערכת חומרת גורמי הסיכון.

החומרה נמצאת כבר למעשה במרחקי הבטיחות. כי מרחקי הבטיחות הוערכו עבור תרחישים שנקבעו עבור חומרה נתונה כגון, פיצוץ, או בערת פלש ענן גז, או רעילות, המסוגלים לגרום להרס מבנה ומות.

10 . סיכום ומסקנות.

  1. בעבודה זו נעשתה הערכת סיכונים מקצועית שלמה ביחס לסיכוני פיצוץ ענן גז, התלקחות ענן גז, ופגיעה מרעל שנגרם מדליפת גז טבעי דחוס ממיכלית הנעה בכבישי הארץ.
  2. העבודה כוללת: איתור גורמי סיכון, הערכת חומרה, והערכת תכיפות.
  3. החומרה מתבטאת ע"י מרחקי הבטיחות. הערכת מרחקי הבטיחות מסתמכת על שני מקורות: 1. מדריך לתגובה ראשונית של אירועי חומרים מסוכנים בתעבורה, בהוצאה משותפת של משרדי התעבורה של ארצות הברית, קנדה, מקסיקו וארגנטינה – "הספר הכתום". לכול קבוצת חומרים בעלי סיכוני הובלה דומים יש . "כרטיס לפעולה בחרום" המנחה את הנהג על התנהלות ראשונית במצבי חרום. 2 להערכת מרחקי בטיחות מנקודת אירוע פיצוץ, ,ALOHA 5.4.4 תוכנת מחשב שרפה, או הרעלה של חומרים מסוכנים. יש להזין את התוכנה בערכים של פרמטרים של החומר המסוכן: תכונות כימיות, תכונות פיסיקאליות, צורת המיכל, תכונותיו, תנאי מזג אוויר, פני השטח, ומדדים בטיחותיים כגון ריכוז החומ"ס המהווה סיכון, וכו'.
  4. התוכנה מעריכה את מרחקי הבטיחות. היא אינה מעריכה את ההסתברות ולא את התכיפות לאירוע.
  5. ההסתברות לאירוע תלויה מאוד בהתנהגות הגורם האנושי, במדיניות הבטיחות של המסגרת המפעילה את צי המכליות, ובאופן אכיפתה. מאחר ואין לי נתונים בנדון, לא היה אפשר להעריך תכיפות באמצעות תוכנות מחשב.
  6. מידע חשוב להערכת ההסתברות לאירוע מיכלית הוא דוח הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים "מגמות בבטיחות בדרכים בישראל 2006-2012, (מקורות 5). בהסתמך על מידע זה חושבה ההסתברות לאירוע והתוצאה היא: 6 אירועי מיכלית במאה שנים.
  7. מרחקי הבטיחות שחושבו באמצעות "אלוהא" משתרעים על תחום שבין 700 מ' ל- 1000 מ' לאירועי אש, בין 250 מ' ל- 600 מ' לפיצוץ, ובסביבת 500 מ' להרעלה.
  8. מרחקי הבטיחות שמכתיב כרטיס הבטיחות של הספר הכתום ("אירוע גדול") הם: 800 מ' להרעלה, ו- 1600 מ' לאירוע אש.
  9. ההשוואה לפיצוץ חומר נפץ TNT אינה מדויקת, כי פיצוץ ענן גז אינו בר השוואה לפיצוץ גוש TNT. למרות זאת מצוטטים כאן נתונים של מרחקי בטיחות כנגד משקל ה- TNT. מנתונים אלה הוערכו מרחקי הבטיחות למשקל זהה למשקל גט"ד

11 . מקורות.

  1. "הספר הכתום" בהוצאת U.S. Department of Transportation DOT P 5800.5,
    GUIDEBOOK FOR FIRST RESPONSE TO HAZARDOUS MATERIALS
    INCIDENTS
    American trucking associations 2200 Mill Road Alexandria, VA 22314-4677
    1800 ATA-LINE
    גרסה עדכנית יותר של הספר הכתום - ER2008 נכתבה בשיתוף - Transport Canada (TC),
    United State Department of Transportation (DOT)
    The Secretariat of Transport and Communications of Mexico (SCT)
    with Collaboration of Argentina.
  2. תוכנת מחשב "ALOHA" 2 גרסה מספר: 5.4.4 . לחישוב פיזור אטמוספרי של גזים / אדי חומר או אבקת מוצקים בתרחישים שונים.
  3. GFCPR 18E(1999) Guidelines for Quantitative Risk Assessment. The Dutch Committee for the Prevention of Disasters ("Purple Book")
  4. אזור התעשייה רמת חובב: הערכת סיכונים ככלי עזר לקבלת החלטות בנושא הקמת עיר הבה"דים באזור צומת הנגב, מהדורה 1 אוגוסט 2008 , מאת ד"ר א. שטרן, וד"ר ע. הופרט. המרכז להערכת סיכונים, מכון גרטנר תל השומר 5262
  5. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים "מגמות בבטיחות בדרכים בישראל 2006-2012, נספח ג' - מעורבות כלי רכב בתאונות דרכים - שיעור מעורבות בתאונות קטלניות לאלף כלי רכב לפי סוג, ממוצע בשנים 2009 - 2012
  6. The National Counterterrorism Center 2014 Calendar (NCTC) usa methods & tactics

אזהרה: החומר המופיע באתר זה רלוונטי לבעל האתר בלבד. בעל האתר אינו אחראי לתוצאות השימוש בו ע"י מי שלא הורשה על ידו בכתב!

 
שותפים עסקיים: ריקוד פלמנקו פלמנקו רפואה סינית דיקור סיני